אל המייל האדום שלנו הגיע המייל הבא מבחור חרדי בן 25 (השם שמור במערכת). "בזמן האחרון אני נוסע באופן קבוע בתחבורה הציבורית. אני מתגורר באשדוד ברובע ט', ואני נוסע מדי שבוע על קו אשדוד-ירושלים.
היום (ב') האוטובוס היה אמור לצאת בשעה 14:30. אני חיכיתי באחת מהתחנות הלקראת אחרונות – רובע ז'. בדרך כלל האוטובוס מגיע לתחנה הזאת כרבע שעה לאחר היציאה, כלומר בשעה 14:45, מקסימום 20 דקות אחר כך.
"הפעם משום מה, האוטובוס הגיע רק בשעה 15:05 – איחור של כעשרים דקות. לצערי, נאלצתי לעמוד מכיוון שמקום כבר לא היה. בתחנה הבאה, חיכו כעשר אנשים, אך הנהג הסכים להעלות רק 7. לטענתו, הוא אינו יכול להסיע יותר מעשר אנשים בעמידה, ומכיוון שכבר היינו יותר מעשר אנשים בעמידה הוא לא רשאי להמשיך בנסיעה.
קרא עוד:
[postim]
עוד פעם משטרה?!
"בחור חסידי כבן 17 שחיכה בתחנה זמן רב לא הסכים לרדת, למרות בקשותיו של הנהג. לטענת הבחור הוא חייב להגיע לירושלים מהר ואין באפשרותו לחכות לאוטובוס הבא שיוצא רק ב-15:30. הנהג הזעיק משטרה, אך לאחר מספר דקות ביטל את הקריאה לאחר שהבחור הסכים לרדת מהאוטובוס.
"בשעה טובה יצאנו מאשדוד. קצת אחרי צומת נחשון נשמע הצפצוף המעצבן – שמי שנסע מספיק באוטובוסים מכיר, שמורה על התחממות המנוע. הנהג הודיע על חמש דקות הפסקה 'עקב התחממות המנוע'. רק אציין, בכל הזמן הזה אני ועוד מספר אנשים עומדים לכל אורך הנסיעה.
"הסדרן לא מאשר אוטובוס חלופי"
"לאחר כעשר דקות ממשיכים לנסוע. כאשר העיניים נשואות בחשש לעבר מד החום של המנוע. מתחילים את העליות לכיוון ירושלים, ואז כמובן, הצליל חוזר – המנוע התחמם. שוב עוצרים כעשר דקות בצד הדרך, הנהג המסכן שמנסה לעשות הכל, מנסה לעצור אוטובוסים שיסיעו אותנו לירושלים, אך למיטב הבנתי הסדרן לא מאשר לו אוטובוס חלופי.
"ממשיכים לנסוע. מגיעים למחלף שורש והאוטובוס עוצר שוב. עכשיו כבר ברור שהאוטובוס לא יוכל להמשיך לנסוע. הנהג מצליח לעצור אוטובוסים שעושים את דרכם לירושלים, וכך נוסעי האוטובוס מתפצלים למספר אוטובוסים, כאשר שוב צריך להעביר את המטלטלין\תינוקות\עגלות, מרכב לרכב. בשעה טובה הגענו לירושלים בשעה 17:00(!).
אחרי הסיוט באוטובוס, הסיוט במוקד אגד
"לאחר שירדתי בירושלים, הבנתי שבזמן המעבר ובעקבות הלחץ למצוא מקום פנוי באוטובוס שאליו עברתי איבדתי מצלמה יקרה בשווי של למעלה מ-2,000 שקל. כשהגעתי לירושלים התקשרתי למוקד אגד וביקשתי את שמו של הנהג ואת מספר הטלפון שלו בכדי שאוכל לבקש ממנו שישמור על המצלמה.
"במוקד אגד טענו שהם לא יודעים את שמו של הנהג ואת מספר הטלפון שלו, וטענו כי רק הסדרנים יודעים את שמו ואת מספר הטלפון שלו. כשביקשתי את המספר של הסדרן, לא הסכימו באגד לתת לי אותו. ביקשתי לדבר עם המנהל אך הנציג לא הסכים להעביר לי אותו. התקשרתי שוב, והפעם ענה לי נציג אחר שבתחילה לא רצה גם הוא להעביר לי את המנהל. לאחר שהתעקשתי לדבר עם המנהל נאמר לי שיעבירו אותי אליו, אך יהיה עליי להמתין כעשרים דקות. המתנתי.
"לאחר מספר דקות התנתקה השיחה. התקשרתי שוב, ולאחר ששוב התעקשתי לדבר עם המנהל, ביקש ממני הנציג לתת לו את הפרטים שלי ואמר ש'המנהל יחזור אליך בתוך כשעה'. לאחר כעשרים דקות חזר אליי המנהל וטען שאין באפשרותו למסור לי את מספר הטלפון של הנהג, והפנה אותי למרכז לפניות הציבור.
שעתיים וחצי מאשדוד לירושלים!
"לא בכל יום לוקח להגיע מאשדוד לירושלים בשעתיים וחצי(!), אך מצד שני זה גם לא קורה אחת לשנה. שורת התקלות של אגד בסיפור היא בלתי נגמרת. זה מתחיל בכך שהם מוציאים אוטובוס אחת לשעה, ממשיך עם זה שכשרואים שיש עומס, לא שולחים רכב נוסף, ממשיך עם רכב ישן שלא עומד בעומס ובעליות לירושלים, לא שולחים רכב חלופי, וכשאתה מתקשר לאגד להתלונן, גם שם אתה לא מוצא מענה.
"אגד מרוויחה מהקווים 'החרדיים' הרבה מאוד כסף, אך התמורה לציבור הזה, היא הרבה פחות ממה שמגיע לנו ואנחנו משלמים עליו.
מה עם עגמת הנפש?
"אגד יודעת שאין לה מתחרים בקווים הללו, ואולי באמת הגיע הזמן שמשרד התחבורה יבחן לאפשר לחברות נוספות לעבוד על אותם קווים. כנראה שרק מחאה אמיתית של הציבור החרדי תזיז משהו.
"בכל אופן, את עגמת הנפש שלי ושל שאר הנוסעים כבר לא יוכלו להחזיר לנו, אני מקווה שאת המצלמה שלי אוכל להחזיר". תגובתו של דובר אגד טרם נמסרה.
במידה ויש לכם סיפורים נוספים כגון אלו הקשורים לחברת אגד, או לכל חברה אחרת, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר דרך המייל האדום.
צודק בכל מילה!!!!
יש לי סיפור דומה שבגללה איחרתי את האוטובוס האחרון מירושלים לביתר. אבל אין לי כח לכתוב את כל הסיפור בהרחבה.
אפשר להוציא ספר שלם מסיפורים כאלו..
הוא שכח לכתוב שהמזגן לא עבד והוא התעלם לחלוטין ממסטיק הבזוקה הדבוק לידית הכסא, ומהפח האחורי שהיה מלא על גדותיו עד אפס מקום.
ספור שגרתי על בסיס יומיומי. נקודה.