לאחר עשרות רעידות האדמה שפקדו את ישראל בשבועות האחרונים, מבקר המדינה הנחה להקדים להיום (רביעי) את פרסום דוח הביקורת המיוחד "מוכנות לקראת רעידות אדמה – מבנים ותשתיות" – שממנו עולה תמונת מצב עדכנית וקודרת בכל הקשור להיערכות המוקדמת לרעידות אדמה בישראל.
השופט בדימוס יוסף שפירא ציין בדוח כי משרדו מתריע כבר שנים ארוכות על הצורך בהיערכות מתאימה לרעידות אדמה. מומחים בתחום סבורים כי רעידת אדמה חזקה – על כל השלכותיה הקשות – היא כמעט ודאית. אך למרות זאת, הביקורת האחרונה של שפירא העלתה שהמדינה לא תיקנה שורה של ליקויים משמעותיים במיוחד – ומכאן שישראל עדיין לא ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.
לדברי המבקר, על ועדת ההיגוי בנושא רעידות אדמה לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההיערכות לרעידת אדמה, שאף כי יש ספק לגבי מיקומה, עוצמתה והעיתוי שלה – ברור כי בוא תבוא. על-פי התרחישים, ברעידת אדמה חזקה בישראל ייהרגו 7,000 בני-אדם ועוד עשרות אלפים יזדקקו לטיפול רפואי. 170 אלף ישראלים יישארו ללא קורת גג.
בדו"ח המיוחד מצא המבקר שורה ארוכה מאוד של ליקויים, והוא מתחיל מהגוף הראשי שהוקם לצורך הטיפול בנושא: "ועדת ההיגוי". ועדת שרים הטילה עליה לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה, ואולם הממשלה לא העניקה לה סמכויות אופרטביות שיאפשרו לה להשיג את המטרה שלשמה הוקמה, ולכן אין לוועדה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה.
המבקר בדק גם את עניין תשתיות הגז הטבעי ומצא כי במקרה של רעידת אדמה חזקה ייתכנו שיבושים כבדים מאוד באספקת החשמל. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה דרך נקודת כניסה נוספת, לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנת שיבושים כבדים במקרה של רעידת אדמה.
ליקוי נוסף שמצא המבקר הוא היעדר חיבור תשתיות חיוניות למערכת הולכת הדלק בשעת חירום. שפירא כתב כי במקרה חירום, במיוחד בעקבות רעידת אדמה שתתרחש ללא כל התרעה מוקדמת ותשבית את מערך הגז הטבעי, צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק, שאינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים, ובהן חלק מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים.
רעידת אדמה עלולה לגרום לשריפות ולפיצוצים כתוצאה מפגיעה בצנרת גז בישול (גפ"ם). המבקר כתב כי לפני כמה חודשים הסתיימה פעילות משרד האנרגיה לעדכון מסד הנתונים של צוברי הגפ"ם הממוקמים ברחבי המדינה. משרד האנרגיה טרם העביר לרשות הכבאות מידע על כלל הצוברים, ובכלל זה על מקום הצוברים שלא הותקנו בהם התקני סגירה אוטומטית בעת רעידת אדמה. מבקר המדינה כתב כי היעדר המידע פוגע פגיעה קשה ביכולתה של רשות הכבאות לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה, במקרה של פגיעת מבנים ברעידת אדמה.
המבקר כתב בדו"ח כי רשות המים אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לערוך סקרים הנדסיים של תשתיות המים שבאחריותם, לשם בחינת עמידותם ברעידות אדמה. בדו"ח נכתב כי פגיעות בצנרת הביוב בעת רעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים. משום כך חשוב למצוא פתרונות חלופיים למערכת הביוב, למקרה שתושבת בשל רעידת אדמה.
מבקר המדינה מצא ליקויים גם במוכנות נמלי האוויר לרעידת אדמה. חרף חשיבות ההיערכות מבעוד מועד והכשרתו של שדה תעופה חלופי לנתב"ג, שיקלוט את מטוסי הסיוע הרבים הצפויים להגיע לישראל לאחר רעידת אדמה הרסנית, משרד התחבורה ומשרד הביטחון טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים. המבקר כתב כי עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בין-לאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.
המבקר הקדיש חלק ניכר בדוח לכך שאין בישראל מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה והתרעה עליהן, למרות שחלפו שנים מהמועד שנקבע לכך. בנוסף, במכון הגיאולוגי לא הוקמה יחידה סיסמולוגית האמורה לפעול מסביב לשעון ולהעסיק מומחים שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה, זאת למרות החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא לפני כעשור. "ללא יחידה זו, יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה", הסביר המבקר.
מבחינת מבני מגורים, עד סוף 2015 – יותר מעשור לאחר אישורה של תכנית תמ"א 38 – אושרו חיזוקם של 2,780 מבנים בלבד. התמונה קודרת יותר באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה, משום שהתוכנית כמעט לא מיושמת שם בשל אי כדאיות כלכלית. "בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי", הבהיר המבקר. גם מבחינת הגשרים עולה תמונה מדאיגה: מתוך יותר מ-70 שנמצאים ברמת סיכון גבוהה, רק 3 חוזקו, ולמשרד התחבורה אין מיפוי מקיף של התשתיות, דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.
ב-2008 הממשלה החליטה על חיזוקן של תשתיות ציבוריות, אך הקצאת התקציבים לכך לא גובתה במערך הנדסי לוגיסטי תומך ליישום ההחלטה, כותב עוד המבקר. התוצאה: גם בתי הספר ובתי החולים בישראל לא ערוכים. רק 50 בתי ספר חוזקו נכון למועד פרסום הדוח ו-200 מצויים בתהליכי תכנון – זאת מתוך כ-1,600 מוסדות חינוכיים שנבנו לפני 1980 ומיועדים לחיזוק. באשר לבתי ספר השוכנים במבנים טרומיים, לא נמצא כלל פתרון. בנוסף, אלפי תלמידים לומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות רשות מקומית, ולכן גם לא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה. משרד החינוך, אגף החשב הכללי במשרד האוצר ורשות שוק ההון לא בחנו גם אפשרות להקמת קרן לפיצוי תלמידים על פגיעות גוף עקב רעידת אדמה, חבלות שמוחרגות באופן ספציפי בחוק לימוד חובה.
באשר לבתי החולים, חיזוקם לא קודם אלא באופן חלקי בלבד, ויתרה מכך – למשרד הבריאות אין בכלל מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידותם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים בהם מטופלים אלפי אזרחים במחלקות סיעודיות, במחלקות שיקומיות ובמחלקות לתשושי נפש. מקרה דומה נרשם גם במשרד התיירות, שאין בידיו את המידע לגבי מלונות שונים שנמצאים באזורים שסביר להניח שייפגעו.
בסיכום הדו"ח, כתב המבקר, כי קשה לחזות את מועד התרחשותה של רעידת אדמה, את מקומה ואת עוצמתה, ולכן אי אפשר למנוע לחלוטין את נזקיה. אולם ניסיון העבר במדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת על צמצום הנזקים הנגרמים לתשתיות, למבנים ולרכוש, ועל שמירת חיי אדם. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר לרעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק שייגרם להם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "במהלך השנים האחרונות הקצו משרדי החינוך והאוצר כ-360 מיליון שקלים לחיזוקם של מבנים. לקראת השנה הקרובה (תשע"ט) יוקצו עוד 80 מיליון שקלים לטובת הנושא. המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל כיום בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה.המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת ההיגוי הבינשמרדית".
מהרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון נמסר: "בשנת 2017 קיימה מערכת הביטחון את תרגיל ההיערכות הגדול אי פעם לרעידות אדמה. על בסיס לקחי התרגיל גיבשו פקע"ר ורח"ל, בהנחיית שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את תוכנית 'מגן לעורף'. מדובר בתכנית רב שנתית בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים, שכוללת בין השאר חיזוק ומיגון מבנים בישובים שיושבים על השבר הסורי אפריקני ונמצאים בסיכון גבוה ברעידת אדמה. לוועדת ההיגוי, מנהל במשרה מלאה שכל עיסוקו הינו בקידום היערכות המדינה לרעידת אדמה. היעדר סמכויות לוועדה, אל מול משרדי הממשלה, אכן מקשה על קידום ההיערכות והמוכנות".
