שירת חייו ● זקן החזנים ר' דוד ורדיגר ז"ל

מארה"ב הגיעה הבשורה המעציבה על פטירתו של זקן החזנים ממקימי ומייסדי המוזיקה החסידית, הרה"ח ר' דוד ורדיגר ז"ל. המנוח נפטר בשיבה טובה בשנת הצ"ד לחייו.

ר' דוד אשר הקים לתחייה את המוזיקה החסידית והעמיד לה מזכרות נצח בתקליטים משובחים, הוא גם אביהם של ר' מרדכי, ר' חיים, ר' מנדל, העוסקים אף הם בתחום השירה החסידית, מנכדיו: הזמרים שרולי ורדיגר, ויידל ורדיגר.

הלווייתו של החזן הרב דוד ורדיגר תתקיים בניו יורק.

ר' דוד מנצח על מקהלה בשנות העשייה הברוכות (תש"ן)

מתולדותיו

ר' דוד ורדיגר ז"ל נולד בפולין בו' חשוון תר"פ, לאביו ר' ישראל אריה ורדיגר ז"ל. עוד בהיותו נער בקרקוב כבר ניכרו בו יכולותיו הווקאליות המופלאות, בגיל שש נעשה סולן בבית הכנסת "ר' אייזיק ר' יעקל'ס", בהיותו בן 12 הוזמן ע"י המנצח הגוראי האגדי, ר' יענקל תלמוד, להיות סולן במקהלה שבביהמ"ד של ה"אמרי אמת".

בשנות השואה

במהלך השואה הסתתר בגטו עד שנתפס ונשלח להתגלגל בין מחנות-מוות רבים, כשהוא ניצול בניסי ניסים מכל הסכנות שאפפוהו.

ר' דוד סיפר כי כשתפסו הנאצים ימ"ש את 180 היהודים ששהו עמו בבונקר, העמידו אותם בשורה אל מול כיתת יורים שבראשה עמד מפקד מחנה פלאשוב הידוע לשמצה, אמון גת ימ"ש. לכל אחד מהיהודים ניתנו מספר שניות לשכנע את המפקד הגרמני האכזר כי הוא יכול לסייע בעבודה, ומי שלא הצליח לשכנעו בתוך שניות, נורה למוות.

כשהגיע תורו של ר' דוד, שאלו המפקד "באיזו עבודה הנך מוכשר?", "אני זמר מקצועי, בעל קול סופרן מיוחד במינו" השיב ר' דוד, ובאומץ רב שאל "רצונך שאשמיע לך משהו?", המפקד ההמום ענה לו ברשעותו "תשיר שיר שהיהודים רגילים לשורר בעת שהם קוברים את מתיהם". ר' דוד לא נבהל ופתח מיד בקטע חזנות לתפילת "קל מלא רחמים", קולו עלה וסלסל כאילו אין הוא עומד בגיא צלמות עד ששירתו המרגשת והעוצמתית הסתיימה ב'אמן' חזני ומהדהד. קולו ריגש את המפקד האכזר שהורה לו להיכנס אל המחנה, ובכך הצילו מגורל רוב חבריו שנורו במקום.

קל מלא רחמים בקולו של ר' דוד, בסיום הש"ס התשיעי בשנת תש"ן

ר' דוד ורדיגר היה אסיר במחנה פלאשוב במשך חמישה חודשים, לאחר מכן הועבר למפעל הסמוך בניהולו של אוסקר שינדלר. בהמשך המלחמה הועבר לקומפלקס מחנות הריכוז מאוטהאוזן-גוזן-לינץ, משם שוחרר בשב"ק בהר-בחוקותי, כ"ב אייר תש"ה.
לאחר המלחמה הקים את ביתו עם נוו"ב בתו של ר' מאיר גודינגר, לאחר מספר חודשים נסעו לפריז, שם נולד בנם הראשון, ישראל אריה.

תקומה

בתש"י, הפליג עם משפחתו לניו יורק, שם נולדו לו שלושת ילדיו שליווהו בהמשך חייו בקריירה המוזיקלית, מרדכי (שאף קרא על שמו את כינויו המוזיקלי: בן-דוד), חיים, ומנדל (מנדי).

עם הגעתו לניו יורק, החל ר' דוד לעבוד כחזן בבית הכנסת "וורשעווער" ברחוב ריווינגטון, אחרי שנה העתיק את משרתו לבית הכנסת "החתם סופר" בלואר איסט סייד.

בתוך כמה חודשים התפרסם שמו של החזן המהולל, והוא החל לקבל הזמנות להופיע בקונצרטים, אותם ביצע לפני קהל אלפים בשיקגו, פילדלפיה, פיטסבורג וערים אחרות. בשלב זה נכנס ר' דוד לפיתוח קול עם מאמן קול, במהלך תקופה זו פתח גם סוכנות נסיעות בברוקלין.

מאוחר יותר עבר ר' דוד לבית הכנסת במזרח פלטבוש בראשות הרב יעקב י הכט. הרב הכט הזמינו לשיר פרק חזנות בתכניתו השבועית ברדיו "שמע ישראל" תכנית שחשפה אותו לקהל רחב עוד יותר. הרב הכט גם היה זה שיעץ לו להנפיק תקליט. בתשי"ט הוקלט תקליטו הראשון של ר' דוד ורדיגר באולפן הקלטות מקצועי, התקליט נקרא 'תפילה לדוד', בתש"ך כבר הוציא ר' דוד תקליט שני בשם: 'מזמור לדוד'.

המוזיקה החסידית והחסידיית

בשלב זה חלה תנופת התפתחות אדירה במוזיקה החסידית כשר' דוד ורדיגר התחיל להקליט ניגונים חסידיים שלא היו מוכרים ליהודי אמריקה שלא נמנו על החצרות החסידיות. בבחירת השירים התייעץ עם ר' יענקל תלמוד שברר עבורו את מיטב ניגוני גור שהופיעו בתשכ"ב בתקליט: 'לא תבושי'. בהמשך, הוציא אלבום נוסף בסגנון זה: 'מעליצער עונג שבת'.

אלבומו הבא היה: ניגוני גור למלוה מלכה, שם הופיע כסולן גם בנו ר' מרדכי, אלבום זה מכר למעלה מ-30,000 עותקים (מספרים שהם יוצאי דופן גם היום). לאחר מכן הופיעו בזה אחר זה ניגוני סקולען וניגוני באבוב.

רצף האלבומים המוצלחים גרר הזמנות נרחבות למופעים חסידיים וקונצרטים בארצות הברית, קנדה ואנגליה, שבהם שר את קטעי חזנות ולחנים חסידיים. בהופעות אלה גילה ר' דוד את הערך של הוספת ילדים כחברי מקהלה וכסולנים, מה שהביא לצירופו של בנו, ר' מרדכי לתקליט הבא: ניגוני באיאן.

בשנותיו האחרונות עוד השתתף באלבומים שהופקו על ידי 'אדרת הפקות' בהנהלת בנו ר' מנדל, ובהם: שבת עם משפחת ורדיגר 1, ו-2.

אין ספק שתרומתו המכרעת לעיצוב השירה החסידית בטהרתה ממקורות הקודש, העמידה את עקרונות המוזיקה בהגדרת "וגילו ברעדה": שמחה פנימית הפורצת מבעד למעטה של יר"ש טהורה, בעליזות חסידית שורשית.

יהו זכרו ופעלו ברוכים.

צילומים: ארכיון JDN

ר' דוד בשנותיו האחרונות, מזמר עם בניו