הליכוד עתר לבג"צ נגד יועמ״ש הכנסת: "מצוי בניגוד עניינים חמור"

תנועת הליכוד וח"כ מיקי זוהר הגישו הבוקר (ראשון) עתירה דחופה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, שבה נטען כי הוא "מצוי בניגוד עניינים חמור". זאת, עוד לפני שפורסמה חוות הדעת של ינון, שעל פי ההערכות ייכתב בה כי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין צריך לאפשר הקמת ועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני העמדה לדין.

עורכי הדין של הליכוד מסבירים בעתירה כי : "היועץ המשפטי לכנסת ובת זוגו חתמו על הסדרי ניגוד עניינים, לפיהם היועץ המשפטי לכנסת לא יטפל בעניינים בהם מטפלת בת זוגו".

"בת זוגו של היועץ המשפטי לכנסת, חברה בכירה בצוות שטיפל בתיקים הנוגעים למשיב 6 (בנימין נתניהו) וקיבל את ההחלטות בעניינו, ולמרות האמור, היועץ המשפטי לכנסת הוציא חוות דעת המתייחסות לאפשרות הקמת וועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות, שהגיש המשיב 6 (בנימין נתניהו) וזאת בכנסת שהחליטה על התפזרותה זמן קצר לפני הבחירות, בנוגע לאותם עניינים בהם טיפלה בת זוגו".

בליכוד מאשימים את ינון כי,"היועץ המשפטי לכנסת פועל למרבה הצער בניגוד גמור להסדר ניגוד העניינים עליו הוא חתום ובניגוד גמור להסדר ניגוד העניינים עליו חתומה בת זוגו, וזאת בניגוד גמור לדין ובאופן המערער את אמון הציבור במוסד החשוב של היעוץ המשפטי לכנסת".

"האם מישהו באמת מאמין שאם בת זוגו של המשיב (היועמ"ש לכנסת) היתה נמנית על צוות ההגנה של ראש הממשלה, היה מתאפשר לו לעסוק במישרין או בעקיפין בענין כלשהו הנוגע לראש הממשלה? האם כל הגורמים המשפטיים הרלבנטיים לא היו מזדעקים – ובצדק – ומונעים ממנו לעסוק בענין ? האם המשיב (היועמ"ש לכנסת) לא היה פוסל עצמו מלדון בעניין? כשם שמצב זה היה מביא בצדק לפסילתה של חוות דעת, אם היתה ניתנת, כך יש לנהוג גם כעת".

עוד מוסיף זוהר בעתירה: "גם לגופו של ענין, אין שום מקום להקים לאחר שהכנסת התפזרה וזמן קצר לפני הבחירות, וועדת כנסת שתדון בעניינו של המשיב 6 (בנימין נתניהו) ,משום שהדבר מנוגד לחוק יסוד השפיטה, מנוגד לנוהג ארוך שנים, מנוגד לחוות דעת קודמת של המשיב (היועמ"ש לכנסת) ומסיבות נוספות".

אחרי שאישר להקים את הוועדה שתדון בחסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון צפוי לפרסם היום (ראשון) את חוות דעתו המשפטית בשאלה האם ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יש סמכות למנוע את הקמת הוועדה. ההערכה בכנסת היא כי ינון יקבע שלאדלשטיין אין כזו, ובעקבות זאת, הוועדה תוקם והדיון בחסינות נתניהו יחל בימים הקרובים.

חבר הכנסת אבי ניסנקורן מכחול לבן שיהיה יו"ר הוועדה אם תוקם, אמר הבוקר בראיון 'לרשת ב' כי למרות שהכנסת התפזרה יש די זמן לדון באופן יעיל וענייני בחסינות ראש הממשלה נתניהו וכי יש לכך תקדימים. לדבריו, עמדת הרוב רוצה דיון בחסינות והטענות נגד כינוס הוועדה אינן נכונות. "חמור מאד שראש הממשלה נתניהו מוביל את ההתקפה נגד היועץ המשפטי לכנסת ינון ונגד אנשי המשפט ושלטון החוק", הוסיף ניסנקורן.

בתוך כך, יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין יקיים היום ב-13:15 מסיבת עיתונאים בכנסת, וימסור הצהרה בנוגע לחוות הדעת של היועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון, שתינתן בהמשך היום. בסביבת נתניהו התקבלה ההבנה כי אדלשטיין ייאלץ לאמץ את חוות דעתו של היועץ המשפטי ינון, ובשל כך לא יוכל יושב ראש הכנסת למנוע את הקמת הוועדה.

בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הבוקר לשרי הממשלה שלא לטוס לחו"ל ולהישאר בארץ עד לקיום ההצבעה במליאת הכנסת על הקמת הוועדה שתוכל לדון בבקשת החסינות שלו, כך פורסם 'בחדשות 12' ההנחיה ניתנה לכלל השרים מכל הסיעות בממשלה, ולא רק לשרי הליכוד.

כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא אמש במתקפה נגד היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון לאור הפרסומים כי הוא עד תביעה במשפטו וכן כי רעייתו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד עמית מררי, היא מצוות התביעה שגיבש את כתב האישום: "היועמ"ש של הכנסת נמצא בניגוד עניינים חריף. רעייתו היא פרקליטה בכירה בצוות התביעה שתפר את התיקים ההזויים נגדי. מצד אחד היא תובעת אותי, ומצד שני הוא מכריע בהגנה שלי".

במידה ויאפשרו את הקמת ועדת הכנסת, הועדה המסדרת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן תתכנס בימים הקרובים כדי לאשר את הקמתה, בהצעה על כך דרוש רוב רוב רגיל, ובהמשך יצביעו חברי הכנסת במליאה על הרכב הרשימה של חברי הכנסת שיהיו חברים בועדה. כאמור, בליכוד ינסו לעכב את ההליך במספר ימים נוספים בין היתר באמצעות עתירה לבג"ץ. ע"פ החוק אחרי הקמת ועדת הכנסת, יבקש יו"ר הועדה ליו"ר הכנסת את אישור התכנסותה, ובמידה ולא יהיו עיכובים נוספים, יפתחו הדיונים על בקשת החסינות של נתניהו.

החוק קובע כי הוועדה לא תערוך הצבעה על מתן או סיכול חסינות לפני שהשמיע הח"כ המבקש, כמו גם היועץ המשפטי לממשלה את עמדתם, ככל שביקשו זאת. אם הבקשה של נתניהו תידחה ברוב קולות של חברי ועדת הכנסת, היועמ"ש יוכל להגיש לאלתר את כתב האישום לבית המשפט, ומשפטו של נתניהו יחל בהקדם.

לעומת זאת, אם הבקשה תאושר בוועדת הכנסת, הרי שתתקיים הצבעה נוספת במליאה שבה גם נדרש רוב לאישורה. אם הבקשה אושרה לאחר מכן גם במליאה, על הכנסת להעניק לח"כ חסינות מהעמדה לדין. אם הבקשה נדחתה במליאה, הח"כ לא יקבל חסינות אף שזו אושרה קודם בוועדה, ויוגש נגדו כתב אישום לאלתר. במקרה של נתניהו, אם הבקשה תעלה להצבעה בוועדה קודם הבחירות, חבריה צפויים לדחות אותה, שכן יש לעמדה זו רוב, והיא כוללת את חברי כחול לבן, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי.